מעט תיאוריה על השיטה, מדוע גורם חוסר האיזון להרגשת חולי, ותסמינים קשים. מדוע המשקל גם הוא מופר. מדוע רוצים לפעמים הרבה מזון מתוק וסוכרים. מדוע עייפים ועוד.

לעיתים כשאין אור בקצה המנהרה והבעיות אינן נפתרות ואף מחמירות, והרופא אף הוא כבר נואש, ואין לו קצה קצהו להבנת הבעיה ופתרונה (כי כל הבדיקות המהותיות שעשה לכם, בעיקרון תקינות). דעו לכם כי קרוב לוודאי שאינכם חולים כלל, למרות שאתם מרגישים לעיתים כחולים וכל העניין קשור באוכלוסיית חיידקי המעיים שלכם אשר יצאו מאיזון ומייצרים שם אי סדר גדול. אפשר לשקם את פלורת המעים ולאזן אותה מחדש ולפתור את כל התסמינים שמהן אתם סובלים כבר חודשים ושנים רבות. אין פה מחלה ולכן אין מה לרפא. יש פה חוסר איזון ויש צורך לשקמו. שיקום, זוהי מילת המפתח בתהליך המתקן שלנו. איזון אקולוגי של פלורת המעיים, זו הדרך היחידה לפתור באמת את התסמינים הקשורים בתפקוד ובפעילות המעיים.
בטן נפוחה וכואבת, גזים, עצירות, שילשולים, טחורים, הסטוריה של חיידק בקיבה הליקובקטר פילורי, עודף משקל וקושי לרזות, בעיות חוזרות ונשנות אצל נשים, בעיות עור, נשירת שיער, בעיות נשימה וליחה ועוד.
הכל קשור לפעילות המעיים באופן ישיר או עקיף. וברגע שתאזנו, יחדלו התסמינים, כי טיפלתם סוף סוף בבעיה ולא כפי שתמיד נהגתם עד כה, לטפל בתסמינים ולכבות מדורות.

בלי סמי הרזיה. בלי משככי כאבים. בלי אנטיביוטיקה וסטרואידים ובלי כל מיני דיאטות הרעבה הזויות. כעת גשו לחלון והביטו החוצה. שימו לב לציפורים שבשמים ובכלל על כל בעלי החיים. הסתכלו עליהם היטב ומצאו לי בעל חיים אחד – רק אחד – שסובל מבעיה של עודף משקל.
אין חיה כזאת ! 

 בעלי החיים בטבע, אוכלים מתי שבא להם ואת מה שבא להם וכמה שבא להם, ללא שום הגבלה.

הם לא מקפידים על ספירת קלוריות וגם לא על אחוזי שומן, אין שם דיאטנים וגם לא רופאים ובכל זאת הם לא עם עודף משקל והם בד"כ גם בריאים. יתכן ותאמרו: "הציפורים מצויות בפעילות גופנית כל היום ולכן הן אולי לא משמינות". יתכן אמנם שגם לכך יש השפעה חיובית וטובה על בריאותן ואיזונן, אבל האם מישהו מכם ראה פעם תוכי עם עודף משקל בכלוב ? הוא לא עף לשום מקום והוא אינו עם עודף משקל.
ראו גם את האריות (הזכרים). שרובצים רוב הזמן, גם הם אינם עם עודף משקל (הלביאות עושות את רוב העבודה). יש גם בעלי חיים מאוד שמנים: דובים, פילים, כלבי ים, פינגווינים, קרנפים ועוד.
אכן כל בעלי החיים האלה שמנים ואפילו שמנים מאוד, אבל אף לא אחד מהם סובל מעודף של שומן. זהו טבעם והשומן בגופם הוא חלק מהמאזן האקולוגי המדויק והמושלם שלהם. הם זקוקים לשומן כדי להתקיים ולשרוד בתוך תנאי הטבע המיוחדים שבהם הם חיים. השומן נכון, ונחוץ להם. הוא כלל לא מכביד עליהם ואף נהפוך הוא, הוא מקל על חייהם והם אינם יכולים לשרוד בלעדיו.  
בעל חיים בטבע עם עודף משקל ושומן, לא ישרוד, יטרפו אותו חיש קל.
הדב שמן כי הוא צריך את השומן כמאגר מזון לשנת החורף. הפינגווין וכלב הים שמנים כי הם חיים בקוטב והשומן מגן עליהם מפני הקור. הפיל צריך לשרך את דרכו בעבותות היער או הסוואנה. וכך הלאה, לכל חיה שמנה יש סיבה להיותה כזו.
אבל לבני אדם עם עודף משקל,  אין כל סיבה טבעית והגיונית, להיות כך.
אז איך יתכן שאנחנו הברוא היחיד בטבע שלוקה במקרים רבים מעודף משקל.
ולהלן התשובה. המהפכה התעשייתית. תעשיית התרופות. כימיקלים, מזון תעשייתי, אנטיביוטיקה, הורמונים, סטרואידים, כל "הטוב" הזה הוא הסיבה להפיכתנו ליצורים היחידים בטבע שסובלים מעודף משקל ושומן, מעבר לנחוץ לנו לצורך הישרדות. עד לפני כמאתיים שנים (טרם המהפכה התעשייתית), רוב בני האדם היו מאוזנים הן מבחינה בריאותית והן מבחינת משקלם. רק מעטים סבלו מעודף משקל. היינו כיתר בעלי החיים בטבע ובמו ידינו ומוחנו הרסנו את זה. גופו של בעל חיים מאוזן, יודע כיצד לנהל את ענייניו באופן היעיל והמושלם ביותר, ללא כל התערבות מבחוץ ומבלי שיחליטו עבורו או יגבילו אותו בקלוריות, אחוזי שומן באוכל, מספר הארוחות במהלך היום. כמה פעילות גופנית לעשות וכו". כי המוח של הגוף המאוזן יודע מתוך הנתונים שגופו מספק לו, מה נדרש וכיצד לנהוג. כמה שומנים להשאיר. כמה לשרוף. איך מראש להימנע מיצירת עודפים מיותרים. וגם כמה להותיר במאגרים כרזרווה. מוכר וידוע שאחת הדרכים הנפוצות להרזיה, היא פעילות ספורטיבית. פעילות ספורטיבית היא אמנם מבורכת ותמיד טוב לעסוק בה, אך אין כל קשר אמיתי ומחייב בינה לבין הרזיה בריאה לטווח ארוך או טווח בלתי מוגבל. פעילות ספורטיבית גם היא למעשה סוג של התערבות חיצונית במצב של השמנה עודפת שנוצרה כתוצאה מחוסר איזון. שהרי גוף מאוזן יודע לבד לשרוף שומנים עודפים ואף יותר מכך, הוא מראש לא אמור לייצר עודף של שומנים, שאחר כך יש להיפטר מהם באמצעות הספורט. משמעות הדברים היא שגם אם תעסקו בפעילות ספורטיבית אך יחד עימה לא טיפלתם באיזון האקולוגי בפלורת המעיים, הרי שברגע שתחדלו מפעילות ספורטיבית, אתם תשובו להשמין, כי עדיין נותרתם לא מאוזנים מבחינה אקולוגית.
ואם כן טיפלתם באיזון האקולוגי של פלורת המעיים, אזי שאין כל צורך שתעסקו בפעילות ספורטיבית על מנת לרזות – זה יקרה ממילא מעצם המצב המאוזן.
אגב, גם למצב ההפוך הדברים נכונים. אנשים בתת משקל, גם הם אינם מאוזנים, ובאמצעות אותה התוכנית בדיוק, יתחילו דווקא לעלות במשקלם. הגוף המאוזן יודע מטבעו כיצד לנהוג וכיצד ליישר קו עם עצמו. שומן הגוף אינו אויב שלנו.
מהו איזון פלורת המעיים
במעיים מתרחש עיכול המזון ותהליכים ביולוגים נוספים, באמצעות מיליארדי מיקרו אורגניזמים אשר זהו תפקידם (פלורת המעיים). היחס הכמותי שלהם ויחסי ההדדיות שבינם לבין עצמם וכן בינם לביננו, נקרא "המאזן האקולוגי של פלורת המעיים". בעת לידת האדם, המערכת הזו בדרך כלל מאוזנת תקינה בריאה ויציבה. אך ברבות השנים, ככל שמתבגרים וחיים את אורח החיים הקיים בעולם המערבי, תזונה לקויה ועתירת כימיקלים. קשיי קיום יומיומיים. שימוש בתרופות כאנטיביוטיקה, סטרואידים, הורמונים, לחצים נפשיים אדירים הגורמים להיחלשות ולעיתים אפילו לשיתוק מוחלט של המערכת החיסונית. כל אלה פוגעים ופוגמים באוכלוסיית החיידקים שבמעיים. והיחסיות והכמותיות שבין אותם מיקרו אורגניזמים, משתבשת עם הזמן ויוצאת מאיזון. אוכלוסיית החיידקים במעיים אחראית לכל תפעולו התקין של גוף האדם. החיידקים הם הפועלים הקטנים שמפרקים את המזון שאכלנו ומתעלים אותו לכל הצרכים הנדרשים לתפקודן התקין של כל מערכות הגוף. הם שמפרקים את המזון ויונקים מתוכו את כל אבות המזון הבסיסיים הנדרשים לקיומנו, כגון: ויטמינים, מינרלים, פחמימות ושומנים. לכל חיידק ולכל בקטריה החיה במעיינו, יש תפקיד מוגדר. יש חיידקים שאמונים על פירוק וספיחת הויטמינים. יש שאמונים על פירוק וספיחת המינרלים. יש שתפקידם להפוך מולקולות מזון למולקולות הקשורות בייצור וחידוש תאי גוף. ויש גם חיידקים שתפקידם לפרק את השומן מן המזון ולדאוג לשימורו או השמדתו ומיגורו מן הגוף, הכול על פי מידת הצורך. והמערכת הזו צריכה להיות תקינה ומאוזנת כמו שעון שוויצרי, כדי שתבצע באופן תקין ומדויק את כל מלוא מטלותיה. כאשר מופר האיזון הזה שבין האורגניזמים במעיים ומשתבש, כך מופר גם כל האיזון של כלל מערכות גופנו.
וזהו המקור להיווצרותם של תסמיני חולי, ריקבונות בגוף, רעלנות גבוהה ופעמים רבות גם עודף משקל (גם תת משקל) ובהמשך גם להיווצרותן של מחלות.
אדם הסובל מעודף משקל, סובל בהכרח משיבוש במאזן האקולוגי. כל עוד לא טופל חוסר האיזון הזה, לא יצליח האדם לפתור באמת את בעיית עודף משקלו. מתכוני פלא, סותמי תיאבון למיניהם, ספורט וכו', יועילו רק לזמן קצר, אם בכלל. לטווח הארוך כל אלה לא יועילו (וסביר להניח שאף יזיקו עוד יותר) והאדם ישוב להשמין, ואף יותר משהיה.
תפיסת המאזן האקולוגי
כדי להבין ולהמחיש טוב יותר את עניין המאזן האקולוגי, בואו נצא לטיול קצר אך מרתק במקום שבדרך כלל אנשים רגילים אינם נוטים לבקר או לטייל בו – נצא לטיול במזבלה העירונית. המזבלה היא מקום דוחה למדי, מסריח ומראות לא נעימים מתרחשים שם. אך יחד עם זאת ולמרות שמתרחשים שם תהליכים לא כל כך נעימים לאף או לעין, הם עשויים להאיר לנו אור גדול בכל הנוגע להבנת תהליכים דומים המתרחשים בתוך גופנו אנו. האשפה, בהגיעה למזבלה עוברת תהליך של פירוק ועיכול - תהליך של ריקבון. הפירוק, העיכול והריקבון של האשפה במזבלה נגרמים כתוצאה מפעילותם הביולוגית של חיידקים, בקטריות, פטריות ושאר אורגניזמים אשר ניזונים מהאשפה הזו. לצורך ענייננו נקרא לאוכלוסייה המיקרוסקופית הזו, "פלורת המזבלה". בהיותם בעלי חיים ככל בעלי החיים, גם אצל המיקרואורגניזמים הללו מתרחש התהליך שקרוי חילוף חומרים. הם מפרישים הפרשות. חלק מהפרשותיהם של אותם אורגניזמים הם חומרים פיזיים, וחלק הם גזים מסוגים שונים. מערכת העיכול שלנו והמתרחש בה, דומים מאוד למזבלה העירונית ולמה שמתרחש בה. לשם ההקבלה והבנת הדברים, מזוננו הטעים מגיע בתחנתו הראשונה למערבל גריסה (הפה והשיניים) ונטחן יחד עם רוק עד הפיכתו לעיסה נוזלית המסוגלת לנוע בחופשיות בצינורות העיכול. ממערבל הגריסה ולאחר שהפך לעיסה, מגיע המזון אל בור החמצה (קיבה). שם מתחיל תהליך של תסיסה והרקבה ראשונית באמצעות מיצי הקיבה.העיסה הבסיסית המוחמצת הזו, ממשיכה לתחנותיה הבאות – צינורות המעיים לסעיפיהם וסוגיהם. העיסה הזו היא תשתית המזון של החיידקים הפטריות ושאר האורגניזמים אשר חיים במערכת העיכול שלנו ונקראת "פלורת המעיים". במעיים תמשיך עיסת המזון להירקב, כתוצאה מפעילותה הביולוגית של אותה פלורת מעיים ובסיומו של התהליך יופרש הרקב המצחין הזה מתוך גופנו, מפי הטבעת. הריקבון הזה שנוצר שם במעיים, ערכו רב, זהו מקור החיים שלנו. אלמלא אותו רקב שנוצר ממזוננו הטעים, גופנו לא היה מסוגל לקלוט ולספוג את הרכיבים המצויים במזון ודרושים לקיומנו, ויטמינים, מינרלים, פחמימות, חלבונים, ויתר הדברים הטובים. אגב, כמעט ושכחתי לספר כי חלק מהפרשותיהם של אותם מיקרואורגניזמים שחיים בבני מעיינו הוא פשוט גזים (אתם מכירים את הגז הזה ואת ריחו טוב מאוד).
בין המזבלה העירונית לבין המזבלה האישית שבתוך כל אחד ואחד מאתנו, אין למעשה כל הבדל למעט אולי
(ותכף נבין גם למה אני כותב "אולי"), במבנה האיזון האקולוגי. במזבלה העירונית שורר לכאורה אי סדר וחוסר איזון בין דיירי המקום המיקרוסקופים. מה שגורם לתסיסות גדולות, ריקבון, וריבוי עצום של גזים. 
במעיים שלנו אמור להיות קצת יותר סדר ופחות תסיסות וריקבון בזכות החיידקים הידידותיים. אך עדיין מתקיים בתוכנו ריקבון, תסיסה וגזים כמו במזבלה העירונית, אם כי כאמור באופן מתון יותר בזכות החיידקים הידידותיים. מתון – כאשר זה מאוזן. בלתי מתון ומבולגן כאשר זה לא מאוזן. וכשזה לא מאוזן, המעיים שלנו זהות בול למזבלה העירונית (זו הסיבה שכתבתי "אולי").
כעת לאחר שהבנו את עיקרון המזבלה, נדמה את המזבלה הזו שבמעיים שלנו למקום עבודה - מפעל.
כוח העבודה במפעל הזה הוא כאמור לא אחר מאשר פלורת המעיים - אותם החיידקים הבקטריות והפטריות
למיניהן. וכבכל מקום עבודה תקין ומסודר, נניח שגם שם במעיים יש איזון, כפי שראוי שיהיה במקום עבודה טוב ומסודר. יש שם מנהלי עבודה במידה הנכונה, פקידים במידה הנכונה, פועלים, עובדי פס ייצור, פועלי ניקיון, חשבי שכר, נהגים וכל שאר בעלי המקצועות הדרושים בדיוק למען תפעולו התקין של המפעל.
זהו האיזון האקולוגי התקין של המפעל.כעת תארו לעצמכם מה היה קורה במקום עבודתכם לו כל מנהלי העבודה היו שובתים או מתפטרים בבת אחת. או לחילופין, בתום יום העבודה לא היו מגיעים פועלי הניקיון כדי לנקות את המשרדים ואולמות הייצור ?
והתשובה היא בלאגן ואי סדר.
כל עוד פועלת המערכת האקולוגית במקום העבודה שלנו באיזון, הרי שהכול תקין ומסודר. ברגע שהסדר והאיזון מופרים, נוצר בלאגן ואי סדר.
אי סדר זהה, נוצר גם בתוך המעיים שלנו, כאשר יש מצב של חוסר איזון בין הגורמים השונים שמתפעלים
את המזבלה הפנימית הזו. וכך במצב של חוסר האיזון, יעילות ספיגת המזון הולכת ופוחתת, פעילות המעיים משתבשת, נוצרים יותר מדי גזים, הגזים גורמים לכאבי בטן חזקים, מערכת החיסון "משתגעת" (כי היא לא כל כך יודעת איך להתמודד עם כל הבלאגן הזה). גם הכבד פתאום בלחץ, המון רעל מצטבר בו ויש לפנותו, אך הכמות רבה מדי וקשה להשתלט. המזון לא מתעכל כיאות וכך הלאה, תגובת השרשרת גדלה ומתעצמת. שלשולים עצירויות, גזים, חומציות מרובה, היווצרות של טחורים, פיסורות, וכו" והחגיגה בעיצומה. ואגב, אחת הסחורות שמיוצרות שם ב"מפעל" המעיים שלנו, נערמת אף היא במחסנים ואין לה דורש. לסחורה הזאת קוראים שומן. כל המערכת ההדדית הזו שביננו לבין פלורת המעיים שלנו היא מאזן אקולוגי שנובע מהסימביוזה (הדדיות) שביננו לבין האורגניזמים הרבים שחיים שם - מערך תגמולים של "תן וקח" ביננו לבין אותה אוכלוסיית אורגניזמים, ועסקי התגמול ההדדי שם הם עסקים עדינים – מאוד עדינים. ככל שחוסר האיזון משמעותי יותר וככל שגדל פרק הזמן בו מצויה פלורת המעיים בחוסר איזון, כך הולך ונחשף הגוף יותר ויותר לבעיות בריאותיות רבות ומגוונות כהשמנה, כולסטרול, שומנים בדם, סוכר, וחלילה מלהזכיר סיבוכים ומחלות שהס להזכירן. דיאטנים, מדריכי ספורט ויועצי תזונה, מטפלים בתסמין עודף המשקל של הפציינט שלהם. הם שוכחים, או כלל לא מודעים לכך שחוץ מהפציינט הראשי שעומד מולם, מצויים בבטנו עוד מיליארדי פציינטים
מיקרוסקופים נוספים, חשובים אף הם, ואשר אינם זוכים לכלל התייחסות מנותני השירות הללו. אצל הדיאטנית תקבלו הדרכה מדויקת איך לרעוב נכון וכך אחרי מספר חודשים של דיאטה דלת קלוריות של מזון רעיל, המטופל או המטופלת, מרזים שניים וחצי קילוגרמים ואולי אפילו עשר קילוגרמים, תוך הרעבה עצמית, אבל איך ששבים לשגרת התזונה הקודמת, מחזירים את כל מה שירד ואפילו עוד חמישה או עשרה קילוגרמים נוספים. הדיאטנית ניסתה אמנם לעזור למטופלים שלה, אבל שכחה שחוץ מהמטופלים שעומדים מולה, מסתתרים בתוך בטנם של כל אחד ואחד מהם, עוד מליארדים של מטופלים קטנים שלא זכו לכל התייחסות. כך בדיוק זה עובד ברפואה הקונבנציונלית, מטפלים בתסמינים ולא בבעיות המקור. כל הזמן כיבוי שריפות בהתאם לצורך, עד שהמצב הופך לכה מסובך, שאין אפשרות לעזור יותר, ואז כשנגמרות הדרכים להקל על התסמינים, נכנס הפציינט אל תוך הגדרה רפואית חדשה – "כרוני".

סיכומו של עניין.

אתם סובלים מבעיות בריאותיות, כי כל מערך פעילות המעיים שלכם מקולקל ויצא מאיזון, כי אף אחד מעולם לא נתן התייחסות כלשהי לחברים הקטנים והטובים שגרים בתוך הבטן שלכם, וזה כל הסיפור.

זה לא קשור לספורט, זה לא קשור לעצלנות, זה לא קשור ללב שבור, זה לא קשור לחובות בבנק וזה לא קשור למזג האויר.

זה קשור לדבר אחד בלבד, מפעל המזבלה הזה שבבטן שלכם, מצוי בתהליך של קריסה איזונית ויש לשקמו.

ודיאטה לשיקום ואיזון פלורת המעיים, היא כמו מינוי של מנהל חדש וחכם לטובת שיקומו של המפעל הכושל, על מנת להביאו למצב של רווחיות - היינו איזון ובריאות.

על הקשר שבין תשוקה למתוק ופחמימות, למאזן האקולוגי בפלורת המעיים ולמה תוך שבוע מהתחלת הדיאטה לא תזדקקו יותר למתוק.

מזונם של המיקרו אורגניזמים שבפלורת המעיים נסמך בעיקר על סוכר פשוט ופחמימות לא מורכבות. מאחר וכאמור, מתקיים קשר סימביוטי ביננו לבין אותם מיקרו אורגניזמים, יוצא שאנחנו הם אלה שאמונים על "פרנסתם" ודואגים לספקה כנדרש.

איך קורה הדבר, שהרי אותם מיקרו אורגניזמים אינם צועקים לנו בכל בוקר, "הלו תביאו אוכל".

ובכן בהפרשותיהם של המיקרו אורגניזמים, מצוי חומר גרייני שמסב גירוי למוח (בלוטת ההיפותלאמוס). גירוי זה גורם למוח לייצר הורמונים מסוגים שונים, אשר גורמים לנו לצרוך יותר מתוק ופחמימות, ולספק כך את צרכיהם התזונתיים של המיקרו אורגניזמים אשר בפלורת המעיים. ככל שרמת המיקרו אורגניזמים המזיקים גבוהה יותר ואינה באיזון עם אלה הטובים יותר, כך גם מרובות הפרשותיהם המגרות. כתוצאה מכך מתגבר יצורם של ההורמונים וכתוצאה ישירה עולה גם צריכת הסוכר והפחמימות. יש שמפרשים את המצב הזה כ"אהבה" למתוק. ובכן, אין כאן שום "אהבה", יש כאן גירוי הורמונלי המתפרש בתודעה כ"אהבה".

בטיפול יעיל לאיזון פלורת המעיים, התשוקה למתוק ופחמימות יורדת באופן דרמטי תוך ימים ספורים והקושי לעמוד בפני הסוכר, נעלם כלא היה. אמנם עדיין יש רצון למידה מסוימת של סוכר לטובת פרנסתו של המוח, אך בכמויות נמוכות בהרבה. המוח שלנו יודע גם כיצד לפרק פחמימות מורכבות ולהפכן לסוכרים לצורך קיומו.

מדוע הגוף אינו מאזן את עצמו לבד ?

אנחנו ופלורת המעיים שלנו, חיים בסימביוזה (הדדיות). אוכלוסיית המעיים זקוקה לנו כדי להתקיים, ואנחנו גם זקוקים לה כדי להתקיים. משמעות הדבר היא שמערכת החיסון שלנו אינה מייצרת נוגדנים כנגד רוב סוגי המיקרו אורגניזמים ששוכנים במעיים ובשל כך גם אינה יכולה לעולם לתקוף אותם. המשמעות של הסימביוזה הזו היא שאם נוצרת חריגה באיזון בפלורת המעיים, הגוף והמוח כלל אינם מודעים לכך שהם נכנסו למצב של חוסר איזון. יתרה מכך, מערכת החיסון שלנו, כן מייצרת נוגדנים כנגד חלק מן הרעלנים שמפרישים המיקרו אורגניזמים, אך זהו קרב אבוד מראש כאשר הקרב הוא נגד התוצאה בלבד (רעלנים) ולא נגד המקור לתוצאה (המיקרו אורגניזמים). הקרב המתיש הזה כנגד הרעלנים המופרשים מהמיקרו אורגניזמים, שרק הולכים ומתרבים, מחליש עוד יותר את המערכת החיסונית שלנו. במצב הזה, לא נותרת ברירה וההתערבות באיזון
שהופר, חייבת להיות חיצונית ומושכלת.
ואנחנו עושים זאת ביחד באמצעות שילוב מנצח של תזונה מתאימה ותוספי תזונה.      
למה דיאטות הרזיה רגילות אינן מחזיקות לאורך זמן
דיאטות הרזיה, מטפלות בתוצאה של הבעיה (שומן עודף) ולא במקור הבעיה (זו שגורמת להיווצרות השומן העודף). אני מניח כי רבים מכם מכירים ויודעים על דיאטות טוב ממני. גם איני יכול להגדיר את עצמי כסוג של "גורו" דיאטות ושיטות הרזיה, אני מגיע כאמור מן התחום הטיפולי. ואולי דווקא בשל עובדה זו הצלחתי להבין את הקשר שבין השמנה יתר ואי היכולת לרזות, לבין מעכבי בריאות אקולוגים הקשורים בפלורת מעיים בלתי מאוזנת. רובכם קרוב לוודאי, מומחים גדולים ממני בכל המתרחש ב"שוק הדיאטות". יתכן ואין מכון הרזיה שלא הייתם בו, אין חדר כושר שלא הייתם מנויים בו. אין מומחה שלא ביקרתם אצלו. אין "גורו" דיאטות שלא בישלתם את מתכוניו, אין שייקים, כמוסות, וכדורים שלא שתיתם ובלעתם. ובגלל כל אלה, אני מרשה לעצמי לשער שאם אכן כך הוא, הרי שהגעתכם לכאן, לקריאת המאמר שלי, מעידה כאלף עדים, שכל הללו ככל הנראה לא ממש הועילו, או סייעו בהפחתת עודף המשקל שלכם באופן משביע רצון.
השמנה כאמור היא לא הבעיה.
השמנה היא תוצאה של הבעיה.
וכשלא מנסים, או לא מודעים לקיומה של הבעיה, או בורחים מלהתמודד עם הבעיה עצמה, אלא רק עם תוצאותיה (השומן), הבעיה אינה מרפה והיא חוזרת בכל פעם מחדש, גדולה ומפוארת עוד יותר. אנשים שחיים מדיאטה לדיאטה, דנים לדעתי את עצמם לאומללות אינסופית. כי להוריד עשרה קילוגרם ולהרגיש נפלא ושמחה גדולה, אבל שלושה חודשים אחר כך לחוות את האכזבה הכרוכה בלהעלות חמישה עשר קילוגרמים, זה מתכון בדוק לחיסול הביטחון העצמי ועוד כמה דברים שחשובים לכם בחיים. אנשים שמערכת העיכול שלהם מאוזנת, אינם סובלים מעודף משקל. איזון, כשמו כן
הוא – אמצע.
אין עודף משקל וגם אין תת משקל.
ושימו לב לעובדה נוספת וחשובה מאין כמותה להבנת העניין לעומקו: אנשים בעלי עודף משקל אשר פלורת המעיים שלהם אינה מאוזנת, חייבים להיות שמנים. כי כך רוצה גופם הלא מאוזן, והוא דורש את השומן. כי מוחם מתרגם את חוסר האיזון המתרחש בבני מעיהם, כצורך בשומן והרבה שומן וגם באגירתו במחסני הגוף העיקריים (כרס, ישבן וירכיים), כי על פי פרשנות המוח את המתרחש במעיים הבלתי מאוזנות, הרבה שומן זה דבר טוב, נכון, חיוני ורצוי. ולכן גופם נלחם בהם מלחמת חורמה של ממש כאשר הם עושים דיאטות הרזיה.
לכן הם במהרה מעלים בחזרה את מה שהשילו במאמץ סיזיפי אדיר במכון הכושר – כי ככה זה - מוחם וגופם חושבים שעודפי השומן נחוצים להם ואנשים לא יכולים להילחם בביולוגיה של עצמם, של גופם ובעיקר לא של מוחם. מה לעשות – המוח שלנו הוא יותר אינטליגנטי מאתנו וגם יותר חזק מאתנו. הוא השליט והחלטותיו נקבעות מהנתונים שהוא מקבל מהגוף. ואם את המתרחש במעיים הבלתי מאוזנות הוא מפרש כצורך ביצירת שומן, אז זה מה שיקרה – אין לכם כל שליטה על כך. אתם בלוגיקה שלכם, מפרשים את זה כעודף של שומן. המוח שלכם בכלל לא מפרש זאת כך, כי מבחינת הנתונים שהוא מקבל מהמעיים הוא צריך המון שומן לטובת תפעול גופכם וכך יהיה על אפכם ועל חמתכם. הדרך לשנות את זה היא לא להילחם מלחמה אבודה מראש במוח שלכם, אלא לבוא בטקטיקה הפוכה ולתקן את הנתונים שהוא מקבל מהמעיים הבלתי מאוזנות שלכם.
איך עושים את זה ?
מאזנים את פלורת המעיים.
והתוצאה: מרזים !
מכאן שעל פי דרך ההרזיה באמצעות איזון אוכלוסיית חיידקי המעיים, עודף המשקל אינו קשור באכילת יתר או קלוריות או שומן במזון או בעניינים רגשיים או קשיים לעמוד בפיתוים, או בעיות של גנטיקה ותורשה.
עודף משקל הוא תסמין הבא כתוצאה מבעיה בריאותית שמקורה בחוסר איזון ביחסיות שבין המיקרו אורגניזמים החיים בתוך בני מעיינו. בעיות רגשיות למשל, יכולות אמנם להיות אחד הגורמים לאותה בעיית חוסר איזון אקולוגי במעיים, בשל פגיעתן במערכת החיסונית ושיתוקה, אך בעיות רגשיות לכשעצמן אינן הגורם הישיר לבעיות עודף משקל או אי היכולת לרזות. ברגע שמטפלים בבעיה הבריאותית שנובעת מליקוי במאזן האקולוגי במעיים, ומשלבים זאת ביחד עם תזונה נכונה ובריאה, מתחילים לרזות ובגורמים חיצוניים העשויים לפגוע בפלורת המעיים, יש לטפל גם כן בהתאם לסוגם ועניינם.

והרזיה היא רק קצה הקרחון, כי במידה וקיימות בעיות בריאות נוספות, ושאפילו אינן בעיות מעיים, הרי שבתוך פרק זמן לא ארוך, יחלו גם אלה להסתדר או להתמתן בנחת ובטבעיות. וכך צפויה הטבה גם במקרים של עצירויות, נפיחויות בבטן, תשוקה בלתי נשלטת למתוק ופחמימות תקטן מאוד ויתכן שאף תעלם לחלוטין, כולסטרול "רע" גבוה עשוי להתאזן וכך גם אפילו רמות הסוכר ולחץ הדם. אפקט הדומינו קוראים לזה.

אכפת לכם להיות גם רזים וגם בריאים ?

אני מניח שלא!

מי מאיתנו לא מכיר את "הטיפוסים" האלה, שאוכלים כל היום בלי הגבלה ובלי הקפדה ולא משמינים אפילו גרם אחד ובריאים כמו שוורים ?

מה ההבדל בינכם לבינם ?

אתם מכפית קטנה של כלום רואים תוצאה מידית בכרס והם לעומתכם, יכולים לשאוב אל קרבם בבת אחת
5 קילוגרם מן המזון הכי עתיר שומן וקלוריות שיש, וכלום, יפים חתיכים ובריאים.

ההבדל בינכם לבינם הוא שהם מאוזנים מבחינה אקולוגית בפלורת המעיים ואתם לא. לכן הם יכולים ואתם לא. וכזכור הם אוכלים ללא הפסקה וגם מימיהם לא עשו שום דיאטת הרזיה והם רזים.
אתם אגב נוהגים לכנות את מצבם של ה"טיפוסים" האלה, "זה הטבע שלהם". אין לכם מושג כמה שאתם צודקים, זה אכן הטבע שלהם. הם אפילו לא עסוקים בלהבין את הטבע הזה, הוא רגיל להם, יומיומי ומובן מאליו - להם ולגופם. אבל הטבע הוא לא רק שלהם, הוא גם שלכם. הוא של כולנו. אם רק נשכיל להבין את הטבע הזה, להתיידד אתו מחדש, להשתמש בו נכון מכאן ואילך – הטבע הזה יחזור שוב להיות גם הטבע שלכם. 

אתם בלית ברירה תצטרכו למעט רצון ומאמץ כדי להגיע אל הטבע החדש הזה. אבל זה שווה, כי המאמץ הנדרש הוא קטן מאוד לעומת התמורה והתשורה הענקית שתקבלו בחזרה.